מצביעים בטבעת

שני שלישים מהחילונים היו בוחרים בנישואים מחוץ לרבנות

מדד הדת והמדינה לשנת 2013, שערך מכון סמית עבור חדו"ש בשיתוף Ynet, מגלה שכמעט שני שלישים מהציבור היהודי (64%) תומכים בממשלה בלי המפלגות החרדיות, כמו הנוכחית. עם זאת, 76% לא מרוצים מפעילות הממשלה ויש עתיד בנושאי דת ומדינה. 56% בעד הכרה בזוגיות של בני אותו מין. מנכ"ל חדו"ש הרב רגב: "הציבור מואס במונפול האורתודוכסי"

03/09/2013 12:04

תגיות: מדד הדת והמדינה 2013 ·  חדו"ש ·  מכון סמית ·  רפי סמית ·  נישואים ·  יש עתיד ·  הבית היהודי

כנס בכנסת למען נישואים וגירושין אזרחיים. 27.7.2011. צילום: אסף מוסמן, חדו''ש

לדו"ח המלא של מדד הדת והמדינה 2013

שני שלישים מהציבור החילוני (67%) היו בוחרים לעצמם או לילדיהם נישואים לא אורתודוכסיים, אם היתה אפשרות כזו. כך עולה ממחקר דעת הקהל מדד הדת והמדינה לשנת 2013 שערך מכון רפי סמית עבור עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון. המדד מגלה עמדות מפתיעות מאוד בקרב בוחרי הבית היהודי. 44% מהם תומכים בהפרדה הדת והמדינה ו-50% בהפעלת מרכזי קניות מחוץ לערים בשבת. המחקר מגלה תמיכה הנחרצת של הציבור בקיצוצים שערכה הממשלה בתקציבים החרדיים. למרות זאת, 76% אינם מרוצים מפעילות הממשלה ויש עתיד בנושאי דת ומדינה.

מדד הדת והמדינה מתפרסם בערב ראש השנה זו השנה החמישית וזו השנה השלישית בשיתוף Ynet. המחקר מתבסס על סקר דעת קהל טלפוני שבוצע בין ה-10 ל-24 ביולי 2013 בקרב מדגם גדול במיוחד של 800 איש מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת. המדד הוא מחקר דעת הקהל השנתי המקיף ביותר שמתפרסם בנושאי דת ומדינה. הוא מיועד לאפשר מעקב קבוע אחרי הלכי דעת הקהל בנושאים אלה.

62% מהציבור היהודי בישראל תומכים בהכרה בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים אזרחיים, רפורמיים וקונסרבטיביים. עד עכשיו היה נהוג לחשוב שהתמיכה הזאת תיאורטית בלבד וכי הרוב המכריע של הציבור, כולל חילונים, היו בוחרים בעצמם או לילדיהם בנישואים אורתודוכסיים. המדד מגלה מציאות שונה: שני שלישים מהציבור החילוני (67%) היו בוחרים לעצמם או לילדיהם נישואים לא אורתודוכסיים. מתוכם, 39% היו בוחרים בנישואים אזרחיים, 20% בנישואים רפורמיים או קונסרבטיביים ו-8% בחיים משותפים ללא נישואים.

בקרב כלל הציבור היהודי, , 61% היו בוחרים בנישואים אורתודוכסיים ו-39% (2 מכל 5) באפשרויות אחרות. בדיקה לפי הצבעה לכנסת מגלה ש-64% ממצביעי יש עתיד, 63% ממצביעי העבודה ו-80% ממצביעי מרצ והתנועה לא היו בוחרים להם או לילדיהם בנישואים אורתודוכסיים.

83% מהציבור היהודי תומכים בקיום חופש דת ומצפון בישראל. אבל יותר משליש מהציבור הדתי הלאומי (36%) לא תומכים. התנגדות לחופש דת ומצפון היא עמדה חריגה, שמשמעותה התנגדות לעקרון יסוד של הדמוקרטיה. אפילו בציבור החרדי רק 23% נקטו עמדה זו.

המדד מגלה ממצאים מרתקים לגבי עמדות מצביעי הבית היהודי. 44% ממצביעי הבית היהודי תומכים בהפרדה הדת והמדינה, 56% תומכים בהשוואת הסמכויות של רבני כל הזרמים ו-50% בהפעלת מרכזי קניות מחוץ לערים בשבת

74% מהציבור היהודי, שלושה מכל ארבעה משיבים, רואים במתח בין חרדים לחילונים את המתח הקשה ביותר בחברה היהודית בישראל או השני. זאת, בפער גדול מהמתחים הבאים: בין ימין ושמאל בפוליטיקה (47%) ובין עשירים לעניים (33%).

תמיכה גדולה עולה ממדד הדת והמדינה בצעדים התקציביים שיזמה הממשלה בנושאי הדת והמדינה. 75% מהציבור תומכים בקיצוץ בתקציב הישיבות כדי להוציא גברים חרדים לעבודה ורק 25% מתנגדים לו. 80% מהציבור היהודי תומכים בהתניית הטבות דיור במיצוי כושר ההשתכרות, כפי שהחליטה בפועל הממשלה. 63% מהציבור, קרוב לשני שלישים, סבורים שיש לשלול מימון מבתי ספר שאינם לומדים ליבה, כפי שמתכנן לעשות משרד החינוך.

כמעט שני שלישים מהציבור היהודי (64%) תומכים בממשלה בלי המפלגות החרדיות, נוסח הממשלה הנוכחית. עם זאת, 76% לא מרוצים מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה. 76% לא מרוצים גם מפעילות יש עתיד ויאיר לפיד בנושאי דת ומדינה, כולל 52% ממצביעי יש עתיד.

82% מהציבור היהודי תומכים בחובת שירות צבאי או לאומי לתלמידי הישיבות, תוצאה החוזרת מדי שנה. אבל 50% מהציבור הלא חרדי תומכים בחוק פרי, שהוא תוכנית הממשלה לשוויון בנטל, ו-50% מתנגדים. הדבר מעיד כנראה על מחלוקת בשאלה האם החוק באמת יביא לשוויון בנטל.

81% ממצביעי העבודה בעד ממשלה בלי המפלגות החרדיות

שני שלישים מהציבור (67%), כולל 56% ממצביעי הבית היהודי, סבורים שיש להעניק מעמד שווה לרבני כל הזרמים ביהדות. רק 33% סבורים שיש לשמור על המונופול של הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים. השאלה הזו נשאלת לראשונה ונראה שהתשובות מעידות על עליית מדרגה בקליטתם של הזרמים הרפורמי והקונסרביטיבי בחברה הישראלית.

56% מהציבור היהודי ו-77% מהחילונים סבורים שיש לאפשר בישראל מיסוד זוגיות של בני אותו מין. אבל 51% מהעולים מתנגדים. זה אחד הנושאים הבודדים שבו עמדת העולים שונה מהותית מעמדתו של הציבור החילוני בישראל.

שני שלישים מהציבור היהודי (67%) תומכים בהפעלת מרכזי קניות מחוץ לערים, דוגמת צומת בילו ושפיים, בשבתות וחגים. 59% תומכים בהפעלת פיצוציות ומינימרקטים בתוך הערים בשבת. נראה אם כן שהציבור מייחס חשיבות רבה יותר לשאלה

ח''כ שלי יחימוביץ' במסיבת עיתונאים בכנסת 28.2.2011 צילום: אביר סולטן, פלאש 90

האם המסחר ייערך בתוך הערים או מחוץ להן מאשר להיקף המסחר, מרכז קניות או חנות בודדת. 64% בעד תחבורה ציבורית בשבתות וחגים.

המדד מגלה ממצאים מרתקים לגבי עמדות מצביעי הבית היהודי. 44% ממצביעי הבית היהודי תומכים בהפרדה הדת והמדינה, 56% תומכים בהשוואת הסמכויות של רבני כל הזרמים ו-50% בהפעלת מרכזי קניות מחוץ לערים בשבת. הנתונים נותנים ביטוי לכך שבכל הקשור למצביעים הבית היהודי אינה מפלגה דתית אלא מפלגה מעורבת. 46% מהמשיבים שהצביעו לבית היהודי הגדירו עצמם מסורתיים או חילונים.

81% ממצביעי העבודה תומכים בממשלה בלי המפלגות החרדיות. 91% מבוחריה תומכים בהפעלת מרכזי קניות מחוץ לערים בשבת ו-88% בעד פתיחת מינימרקטים ופיצוציות בשבת בערים. זאת, בניגוד לקו שמובילה יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', של שיתוף פעולה עם יהדות התורה והתנגדות למסחר בשבת.

"פער עצום בין רצון הציבור למדיניות הממשלה"

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אומר בתגובה ש"אין ספק שהציבור הולך ומואס במונופול האורתודוכסי על היהדות וגוברת והולכת הדרישה לחופש בחירה ביהדות. שני שלישים מהחילונים אינם מעוניינים בנישואים אורתודוכסיים. שני שלישים מהציבור כולו מעוניינים בשוויון זכויות לרבנים מכל הזרמים. אלה תוצאות דרמטיות".

"עם זאת", אומר רגב, "ברור מתוצאות המדד כי לפחות בתחום חופש הדת נשמר הפער העצום בין רצון הציבור למדיניות הממשלה. בעקבות הבחירות אמנם הוקמה, כפי שרצה הרוב המכריע של הציבור, ממשלה אזרחית בלי המפלגות החרדיות. הקיצוצים שערכה הקואליציה במערכת ההטבות לאברכים במטרה להוציאם לעבודה זוכים לתמיכה רחבה של הציבור וראויים לכל שבח. אבל מדד הדת והמדינה מגלה שהציבור רוצה אפשרות של נישואים אזרחיים ולא-אורתודוכסיים, רוצה תחבורה ציבורית בשבת, רוצה הכרה בגיור של כל הזרמים, והממשלה אינה עושה דבר מכל אלה".

"מפלגות הקואליציה", אמר רגב, "צריכות להביא בחשבון שגם בבחירות הבאות נושאי הדת והמדינה יעמדו במרכז הדיון הציבורי והן יידרשו לתת דין וחשבון. כרגע הרקורד שלהן אינו עונה על ציפיות הציבור. יש לקוות שלאחר שהתקציב אושר הן תתחלנה לקדם גם נושאי חופש דת".

לידיעה ב-Ynet