בתי דין מעל החוק

חדו"ש: הצעת חוק בתי הדין הדתיים – יום שחור בתולדות שלטון החוק

הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק של יהדות התורה, שלפיה בתי הדין הרבניים יוכלו לפעול כבוררים בסכסוכים אזרחיים

יו''ר ועדת הכספים של הכנסת ,משה גפני מדגל התורה, מניף את אגרופו בשעת נאום במליאה. מימינו חברו לסיעה ח''כ אורי מקלב. 07.05.2012. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90.יו''ר ועדת הכספים, משה גפני מיהדות התורה, נואם במליאה. מימינו חברו לסיעה, ח''כ אורי מקלב. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הכנסת אישרה אתמול בקריאה טרומית הצעת חוק שיזמו חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מיהדות התורה, שתאפשר לבתי הדין הדתיים לשמש גם כבוררים בסכסוכים אזרחיים. לפי הצעת החוק, בתי הדין הרבניים, השרעיים או הדתיים-הדרוזים יוכלו לדון כבוררים בנושאים אזרחיים, בתנאי שכל הצדדים לסכסוך נתנו לכך את הסכמתם.

ההצעה קובעת כי אנשי הדת יוכלו לשמש בוררים בכל מחלוקת: יחסי שותפות ושכנות, ענייני קניין ובעלות וכדומה. בהצעה תמכו 48 חברי כנסת ו-26 התנגדו לה. האופוזיציה מתחה ביקורת על ההצעה וטענה שהיא תביא לאפליה של נשים שיתייצבו לבוררות בבתי דין דתיים.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הגיב בחריפות על אישור הצעת החוק. "יש לזכור שבתי הדין הרבניים פועלים משום שהם אינם מכירים בלגיטימיות של חוקי המדינה ורואים בבתי המשפט האזרחיים 'חוקת הגויים' שאסור ליהודים להתדיין בפניהם", אמר רגב.

מנכ"ל חדו"ש הזכיר שבג"ץ כבר פסל את העמדה שלפיה בתי הדין הרבניים יכולים לפעול כבוררים גם בעניינים אזרחיים. "אם חפצים מתדיינים להתדיין על פי הדין הדתי, יכולים הם לעשות זאת בפני בתי דין פרטיים על פי חוק הבוררות, ואין צורך לטשטש את הגבולות שבין בתי משפט ובתי דין רשמיים של המדינה לבין הליכי בוררות", הדגיש רגב. "הצעת החוק מסוכנת ביותר, מכיוון

מנכ"ל חדו"ש: יופעל לחץ על מתדיינים להסכים לבוררות על פי דין תורה, בלי שהצדדים מודעים לכך שזכויותיהם על פי דין זה שונות בתכלית

שידוע כי יופעל לחץ על מתדיינים להסכים לבוררות על פי דין תורה, בלי שהצדדים מודעים לכך שזכויותיהם על פי דין זה שונות בתכלית. יהיה זה יום שחור בתולדות שלטון החוק במדינה כאשר הכנסת תפגע במו ידיה בחוקיה ותאשר לבתי הדין הדתיים הפועלים מטעם המדינה ובמימונה לפסוק בניגוד לחוקים אלה, המבטיחים שוויון לכל ושמירה על הצדק הטבעי".

לפי ידיעה ב"הארץ", בדיון שקדם לאישור הצעת החוק שאל גפני, ״למה לא לאפשר לשני אנשים, ששניהם לא רק מסכימים, אלא גם מבקשים לדון בסכסוך ממוני על ידי דין תורה בבית דין דתי לעשות זאת?״ לדבריו, נוסח החוק מחריג את האפשרות שבתי הדין הדתיים ידונו במסגרת בוררות בענייני רכוש הכרוכים בגירושים. גפני הוסיף שהחוק לא יחול גם על יחסי עובד ומעביד.

חבר הכנסת אלעזר שטרן מיש עתיד מחה על ההצעה. "אם מדברים על גישה חופשית ופלורליזם שיפוטי, תנו לזוג שהולך להתגרש גישה חופשית. תנו את אותה זכות לבחור את בית הדין גם לבעל ואשה שרוצים להתגרש ולא רוצים את בית הדין הרבני", אמר שטרן.

ב-2006 פסק בג"ץ כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים בסכסוכים כספיים. "לערכאת שיפוט ממלכתית לא נתונה סמכות לדון ולהכריע כבורר מכוח הסכמת הצדדים, אלא אם ניתנה לה סמכות כזו במפורש בחוק", כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה. "בתי הדין הרבניים הינם חלק בלתי נפרד ממערכת השפיטה בישראל, והם שואבים את כוחם וסמכויותיהם מכוח חוק המדינה".

לידיעה ב"הארץ"



איך תוכל לפעול?