זכות ההגדרה העצמית

מנכ"ל חדו"ש: פסק הדין בעניין קניוק מחזק את חופש הדת

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע: הסופר יורם קניוק יירשם כ"חסר דת" במרשם האוכלוסין

הסופר יורם קניוק. צילום: העין השביעית, flickrהסופר יורם קניוק. צילום: העין השביעית, flickr

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי הסופר יורם קניוק יירשם במרשם האוכלוסין כ"חסר דת". קניוק התחתן עם נוצרייה ועקב כך נרשם נכדו כ"חסר דת". כהזדהות אתו, מתוך מחאה נגד היהדות ובשל כוונתו להמיר את דתו, ביקש קניוק להירשם אף הוא כ"חסר דת".

משרד הפנים הבהיר שמאחר שקניוק נרשם במקור כיהודי, החוק מחייב מתן פסק דין הצהרתי שיאשר זאת. את פסק הדין ההצהרתי המאפשר לקניוק להירשם כחסר דת נתן ערב ראש השנה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, גדעון גינת.

בתגובה על הפסיקה אמר מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב: "ההחלטה מחזקת את חופש הדת במובן של האפשרות של אדם למחוק רישום שנעשה בעבורו בלא שירצה בו". רגב, מבכירי המומחים לדיני דת ומדינה בישראל, ציין ש"פסק הדין ממשיך מסורת ברורה של פסקי דין שהחלה לפני עשרות שנים ומבחינה זו אינו מהפכני. חשיבותו של פסק הדין היא באזכור של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והדבר מדגיש את הפסול בגישה של משרד הפנים ופרקליטות המדינה. במקום להכיר בכך ששאלת הזהות הדתית נתונה לבחירתו של האזרח או התושב ולפיכך, מרגע שמוגשת בקשה למחיקת רישום הדת מסכימה הפרקליטות לבקשה ומבקשת מבית המשפט לאשר אותה, העלו משרד הפנים והפרקליטות דרישה להוכחת תום לבו וכוונותיו של קניוק בבקשה. בסופו של דבר הותירו זאת לשיקול הדעת של בית המשפט, במקום לומר שהם מסכימים לבקשה, כפי שראוי היה".

איתמר לוין כותב באתר News1, כי לדברי גינת בחוק מרשם האוכלוסין יש לקונה, מכיוון שהחוק אינו מתייחס למקרה שבו

קניוק: בית המשפט נתן לגיטימציה לכל אדם לחיות לפי מצפונו בארץ הזאת, כשהוא קבע שכבוד האדם וחירותו פירושו שאדם יכול להחליט על זהותו

אין סמכות לרשות שלטונית כלשהי להנפיק תעודה ציבורית בנוגע לסעיף רישום הדת, אם רצונו של אדם לשנות את הרישום מדת פעילה ל"חסר דת". בשל כך, מחובתו של בית המשפט למלא את הלקונה, בהתאם לערכי היסוד של ישראל.

השופט גינת הוסיף, כי החופש מדת נגזר מכבוד האדם, המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לדברי השופט, קניוק הוכיח את רצינות כוונותיו. הוא לא נחקר על תצהירו ולכן עמד בנטל הדרוש לקבלת פסק הדין ההצהרתי.

"מדובר בהחלטה בעלת משמעות היסטורית", אמר קניוק ל"הארץ". "בית המשפט נתן לגיטימציה לכל אדם לחיות לפי מצפונו בארץ הזאת, כשהוא קבע שכבוד האדם וחירותו פירושו שאדם יכול להחליט על הגדרתו העצמית ועל זהותו, כך שאני יכול להיות חסר דת אבל יהודי בלאום שלי. אני כל כך מתרגש מזה".

קניוק, בן 81, עתר לבית המשפט במאי השנה, בדרישה להורות למשרד הפנים לאפשר לו "להשתחרר מהדת היהודית" באמצעות שינוי סעיף הדת במרשם מנהל האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת". הוא הסביר כי אין בו רצון להיות חלק מ"איראן יהודית" או "ממה שנקרא היום 'דת ישראל', שנפשו נקעה ממנה". הוא ציין כי כבן דור תש"ח, פנייתו הלא שגרתית לשינוי הרישום מבטאת את סלידתו המתמשכת מהאופן שבו הדת היהודית כופרת בערכי מגילת העצמאות.

לידיעה ב-News1

 לידיעה ב"הארץ"



איך תוכל לפעול?