למה חדו"ש?

עמותת חדו"ש - מסמך יסוד

חדו"ש תפעל ליישם את ערכי היסוד המובטחים במגילת העצמאות,חופש דת ושוויון, שאין דמוקרטיה מתוקנת בלעדיהם. זאת משימה אפשרית, ובידינו להפוך אותה למציאות

מנכמנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב בטקס השקת חדו"ש בהיכל העצמאות בתל אביב ב-14.9.2009. צילום: לימור אדרי

חופש הדת והשיוויון בנטל הם מהנושאים החשובים ביותר לאזרחי ישראל והמשפיעים ביותר על איכות חייהם ועל עתיד המדינה. מגילת העצמאות הבטיחה לאזרחי ישראל חופש דת ומצפון. אבל ב-61 שנות המדינה ההבטחה הזאת יושמה באופן חלקי מאד. כתוצאה מכך נפגעו מאד הדמוקרטיה והשמירה על זכויות האדם בישראל. אין עוד דמוקרטיה נאורה בעולם, בה מצב חופש הדת והחופש מדת קשה כבישראל. החקיקה הדתית הקיימת בישראל, במיוחד בתחום המעמד האישי, קיימת מלבדה רק במדינות מוסלמיות קיצוניות.

עמותת חדו"ש נוסדה כתוצאה מהכרה הולכת וגוברת מכך שבעיות חופש הדת והשיוויון בנטל פוגעות בחלקים גדולים של האוכלוסיה, מלידה ועד קבורה. הן מסכנות את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ככל שעובר הזמן הופך ביצוע טיפול השורש הדרוש בנושאי דת ומדינה בישראל למשימה קשה יותר ויותר.

את הקמת חדו"ש יזם הרב עו"ד אורי רגב, בשיתוף עם איש העסקים סטנלי גולד. רגב, שייסד בעבר את המרכז לפלורליזם יהודי ועמד שנים ארוכות בראשו, מכהן כמנכ"ל חדו"ש. גולד, מהמנהיגים הבולטים של יהדות ארצות הברית ומי שסייע רבות בהשקעות לכלכלה הישראלית, הוא יו"ר הארגון בארצות הברית.

העקרונות שהנחו אותם בהקמת הארגון היו:

  1. יש צורך בארגון פעיל לקידום חופש הדת ושיוויון בנטל, שיפעל בשם כלל הציבור, מחילונים ועד דתיים, מימין מהמרכז ומהשמאל.
  2. יש צורך בארגון שיתמודד עם מכלול נושאי חופש הדת והשיוויון בנטל, אשר לכולם שורש משותף, ויפעל להגשמת שאיפת הציבור לטיפול שורש עמוק בנושאים אלה.
  3. יש צורך בשילוב כוחות ובשותפות בין הציבור בישראל לבין הרוב המכריע של יהדות התפוצות כדי להתמודד עם האתגר. זאת, הן כחלק מהשותפות הטיבעית בין ישראל לתפוצות בבניין הארץ והן משום שמדובר בנושאים שבהם יש גם ליהודי התפוצות עניין מובהק (נישואים, גיור וכו').

מטרות חדו"ש הן:

  1. יישום הבטחות מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון ושוויון זכויות ללא הבדל דת.
  2. פעילות למען הגברת השיוויון בנטל, הן בתחום השירות הצבאי והן בתחום העבודה, בין היתר באמצעות אכיפת תוכנית הליבה בכל מערכת החינוך.
  3. חינוך והסברה בנושא חובתה של החברה הישראלית לאמץ הלכה למעשה את עקרונות חופש הדת והשוויון כמרכיבי יסוד של הדמוקרטיה וכיבוד זכויות האדם והאזרח.
  4. הטמעת ההבנה שאין כל סתירה בין היותה של ישראל מדינה יהודית לבין יישום העקרונות של דמוקרטיה וחופש דת ומצפון. להיפך, ככל שתשתחרר הדת היהודית מכבלי הפוליטיקה והעסקנים המדברים כביכול בשמה, ייטיב הדבר את מעמדה.

הבעיות

הנושאים המחייבים שינוי רבים ומגוונים. הם מתפרסים על חיי תושבי המדינה ואזרחיה מלידה ועד קבורה, מן הזכות להקמת משפחה ועד לזכות לפירוק הנישואין, מהאפליה בין דם לדם בגיוס לשרות צבאי ועד לחוסר השוויון בהקצאת משאבים ציבוריים, משאלת מיהו יהודי ועד לשאלת מיהו רב. המצב הזה הוא כולו יציר ידינו, תוצאה של סחר-מכר פוליטי אשר מעוות את רצונו של רוב הציבור היהודי בישראל ובעולם, פוגע באופיה הדמוקרטי של המדינה ומונע מימוש הבטחות מגילת העצמאות. בגלל סחר מכר פוליטי נכשלו הנסיונות הרבים של ראשי ממשלה לקדם את הגיור בישראל. בגלל שיקולים קואליציוניים נמנעת העברת חוק שיאפשר לכל אדם בישראל להתחתן על פי השקפת עולמו. כדי לשמור על יציבות הממשלה הוארך תוקפו של חוק טל המסדיר את ההשתמטות משירות צבאי בלא פחות מחמש שנים. מאותה סיבה גם העבירה הממשלה הקודמת חוק שפטר את הישיבות החרדיות לגילאי תיכון ("ישיבות קטנות") מתוכנית הליבה.

המדיניות הקיימת בתחום חופש הדת סותרת את רצונו של רוב הציבור בישראל. היא גורמת לשיבוש יסודות הדמוקרטיה ולציניות גדולה ביחס לדמוקרטיה ולמערכת הפוליטית. היא יוצרת סיכון ואיום על מערכת המשפט בישראל. היא הולכת ומרחיבה את האפליה נגד הציבור המשרת והיצרני, תוך שימוש מעוות בכספי הציבור. אם לא יתחולל שינוי, ב-2020 צפוי שרבע ממחזור הגיוס יפנו לישיבה ולא לצבא או לעבודה ואחוז זה ילך ויגדל. באותו עשור ילמדו שליש מהילדים בישראל בחינוך החרדי, שאינו מכשיר את בוגריו לשוק העבודה או מכשיר אותם באופן חלקי מאד. מצב זה יוצר בעיה של ממש לחוסן הבטחוני והכלכלי ומאיים על עצם קיומה של מדינת ישראל.

פגיעות בחופש הדת

  • זכות היסוד להינשא בארצם נשללת מלמעלה מ-300 אלף ישראלים, בני משפחות יהודיות, אשר אינם מוכרים כיהודים על ידי הרבנות האורתודוכסית. ביניהם: עולים חדשים, גרים ואחרים. הם נאלצים לחיות כידועים בציבור או לנסוע להינשא במדינה אחרת.
  • הממסד הרבני ובתי הדין הרבניים לא רק שאינם פותחים שערים רחבים לגיור בפני אלפי העולים, בני משפחות יהודיות, המעוניינים להצטרף לעם היהודי. אלא שהם החלו לבטל בדיעבד גיורים של רבנים אורתודוכסים בעלי גישה מתונה יחסית.
  • אחת התוצאות של השליטה החרדית בממסד הדתי והקשר המאוד לא קדוש בין הדת לפוליטיקה בישראל היא, שיהודי התפוצות שהם ברובם לא אורתודוכסים, נתפסים כאן כיהודים סוג ב'.
עמותת חדו"ש נוסדה כתוצאה מהכרה הולכת וגוברת מכך שבעיות חופש הדת והשיוויון בנטל פוגעות בחלקים גדולים של האוכלוסיה, מלידה ועד קבורה. הן מסכנות את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
  • כאשר בתי המשפט פוסקים בהתאם לערכי מגילת העצמאות ולעקרונות חופש הדת, המקובלים בעולם המערבי כולו, הם מותקפים כחד צדדיים ונעשים נסיוונות לנטרל אותם ולסרסם.
  • חלפו למעלה מ-13 שנה מאז חקיקת החוק המעגן את זכות הציבור לקבורה אזרחית חלופית. אך המדינה טרם דאגה להקמת חלקות קבורה כאלה באף אחת משלושת הערים הגדולות. כתוצאה מכך - מי שמבקש להקבר בדרך לא אורתודוכסית נאלץ לשלם סכומי עתק עבור רכישת חלקת קבר מחוץ לעיר מגוריו ועבור הקבורה.
  • הולכים ומתרבים קווי האוטובוס שבהם נדרשות נשים לשבת בחלק האחורי או לעלות במדרגות האחוריות. קווי האפליה המגדרית הזאת מכונים בשם המכובס "קווי מהדרין".

הדוגמאות האלו הן כמובן רק קצה הקרחון של הפגיעות בחופש הדת.

פגיעות בשיוויון בנטל

ככל שעוברות השנים נושא רוב קטן יותר בנטל השירות הצבאי, ומיעוט הולך וגדל אינו נושא במעמסה. זאת, תוך שהוא עושה שימוש בעקרונות דתיים כביכול כקרדום להצדקת הנזק לבטחון המדינה ולאפליה בין דם לדם. מספר האברכים ובחורי הישיבות המשתמטים משירות צבאי הגיע לשיא של כ-55 אלף. 14% מכל מחזור מועמדים לשירות צבאי, פונים לישיבה ולא לצבא, לעומת 6% בראשית העשור הקודם.

יותר מרבע מהתלמידים היהודים בישראל לומדים בחינוך חרדי פרטי שמכוון אותם למסלול של הימנעות משירות צבאי ומעבודה. הם אינם לומדים אזרחות, מתמטיקה או אנגלית או שהם לומדים אותם באופן חלקי. הם לומדים שיש להעדיף את הוראות הרבנים על פני שילטון החוק וכללי הדמוקרטיה, ואינם מקבלים הכשרה להשתלבות בכלכלה המודרנית.

שניים מכל שלושה גברים חרדיים אינם עובדים. זאת, תוך הסתמכות על התמיכות הנדיבות של המדינה למוסדות חינוך חרדיים ולמשפחות מרובות ילדים. המדיניות הזאת מדרדרת את כלכלת ישראל אל עבר העולם השלישי וגם מפקירה את ילדי המגזר החרדי לעתיד של עוני.

הצורך בחדו"ש

גורמים רבים עוסקים בשנים האחרונות ב"ארון הספרים היהודי" ובהתחדשות היהדות. הם מבטאים הבנה של רבים שהיהדות היא של כולם, פנים רבות לה ואין להשלים עוד עם המונופול שלקח לעצמו הממסד האורתודוכסי על היהדות. לעומת זאת, מעטים הגורמים העוסקים בקידום חופש הדת והמצפון בישראל, ובניסיונות להקטין ולמתן את הפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות האדם. ארגונים מעטים אלה הגיעו להישגים משמעותיים בתחומים מסויימים, כמו גיור, סיוע לעגונות, הגבלת כוחם של בתי הדין הרבניים, ביטול "הכספים הייחודיים" ועוד. אך בתחומים רבים פירות פעילותם מוגבלים. חדו"ש שואפת לפעול בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים אלה, להרחיב את מעגלי התמיכה בחופש דת ומצפון בארץ ובעולם וליצור ערוצים חדשים לקידום השינוי הדרוש.

הקהילות היהודיות בתפוצות נהנות מחופש דת, אך הממסד שלהן נוטה להימנע מעימות עם הממסד הפוליטי הישראלי, כמו גם מעימות עם המיעוט האורתודוכסי בקהילות התפוצות עצמן. החריג היחיד, בו יצאו קהילות התפוצות למאבק היה במשברי "מיהו יהודי", שחוגים רחבים בעולם היהודי ראו בהם הכרזה של ישראל שהם ובני משפחותיהם הם יהודים סוג ב'. אין בקהילות היהודיות די מודעות להשלכות של תהליכי ההקצנה הדתית ההולכים וגוברים על דמותה של ישראל בעתיד וכן על היחס הבעייתי לעולים בהווה.

משימה אפשרית בהחלט

אחת הסיבות לעובדה שנושאי דת ומדינה אינם תופסים את המקום הראוי להם בסדר היום הלאומי היא שבציבור רווחת אוירה של יאוש מהאפשרות לשנות. זאת, בין היתר בשל שורת הבטחות פוליטיות למהפכה אזרחית ולגיוס בחורי הישיבות שלא קוימו.

אין מקום לאוירה כזו! פריצת הדרך בקיום פעולות תרבות ובידור בשבת, הצלחת המאבק להכרה בגיורים של כל הזרמים, הקיצוץ בקצבאות הילדים, ביטול משרד הדתות ועוד הישגים, מוכיחים שלמאבק יש תוצאות. זאת, גם אם הן באות לאט ולאחר קשיים. המפתח הוא הגברת המודעות, ראיית התמונה בכללותה והבנת השלכותיה, חינוך, שיתוף פעולה רחב בין גורמים ציבוריים שונים, שימוש ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות הפועלות בה – וחשוב מכל: השמעת קולו של הציבור ישירות, בקול רם ובתוקף, בעקביות, באוזני קובעי המדיניות.

חדו"ש שואפת להפסיק את ההתעלמות של המערכת הפוליטית והממסד בארץ ובתפוצות מבעיות חופש הדת והשיוויון בנטל ולאלץ אותם להתמודד עם אתגרים אלה. זאת, ברוח הבטחות מגילת העצמאות ומתוך נאמנות לרצון הציבור הרחב. בין היתר היא תפעל להנהגת נישואים וגירושין אזרחיים, להפסקת הקיפוח וההתעמרות בנשים בשם הדת ולהכרה מלאה בכל סוגי הגיור. היא תאבק להגבלת הפטור מגיוס צבאי לבחורי הישיבות, להחלת תוכנית הליבה על כל מוסדות החינוך שמתקצבת המדינה ולעדוד יציאת האברכים לעבודה.

בכך היא תחזק את הדמוקרטיה הישראלית ואת מעמדה של ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי כאחד. הבטחת חופש הדת והמצפון גם תקדם התחדשות ויצרתיות יהודית, אותן בולמות היום הכפייה הדתית והפוליטיזציה של הדת. הפעילות תעשה על בסיס שותפות ואיחוד כוחות של ישראל והתפוצות ועל בסיס יצירת חזית רחבה של כל הגורמים התומכים בחופש דת ושוויון בנטל בישראל, מכל החוגים הפוליטיים ומכל גווני הציבור החילוני והדתי. חדו"ש תפעל ליישם את ערכי היסוד המובטחים במגילת העצמאות, שאין דמוקרטיה מתוקנת בלעדיהם. זאת משימה אפשרית, ובידינו להפוך אותה למציאות.



איך תוכל לפעול?